#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 1 האם משלשים במכות ובממון ומנין?	"משלשים בממון ואין משלשין במכות. <p dir=""rtl"">לאביי מכות ילפינן רשע רשע מחיבי מיתות וכמו שאין מיתה לחצאים כך אין מכות לחצאים (אבל בממון שאין ג&quot;ש משלשים), רבא אמר בעינן כאשר זמם לעשות לאחיו ולכן במכות אין משלשים שאין זה כלאחיו דאין מלקות מצטרפין, אבל בממון שמצטרף משלשים. </p>"	מכות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 2 'אין העדים נעשים זוממים עד שיזומו את עצמם' מנין (2)?	רב אדא אמר &quot;והנה עד שקר העד שקר ענה&quot; עד שתשקר גופה של עדות, דבי ר' ישמעאל תני &quot;לענות בו סרה&quot; עד שתסרה גופה של עדות.	מכות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 3 באו שנים ואמרו במזרח בירה הרג פלוני את הנפש ובאו שנים ואמרו עמנו הייתם במערב, באו שנים ואמרו בסורא בצפרא בחד בשבתא הרג פלוני את הנפש ובאו שנים ואמרו בפניא בחד בשבתא עמנו הייתם בנהרדעא, האם הוו זוממים ומאי קמ&quot;ל?	"במזרח ומערב בירה אמר רבא שתלוי אם אפשר לראות ממערבה את מזרחה אינם זוממים ואם לאו זוממים, וקמ&quot;ל דלא חישינן לנהורא בריא.<p dir=""rtl"">כמו כן בסורא ונהרדעא אמר רבא אם יכולים ללכת מהבוקר עד הערב מסורא לנהרדעא אינם זוממים ואם לאו זוממים, וקמ&quot;ל דלא חישינם לגמלא פרחא.</p>"	מכות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 4 האם יש דין עדים זוממים בבאו שנים ואמרו ביום ראשון הרג פלוני את הנפש ובאו שנים ואמרו עמנו הייתם ביום ראשון אלא ביום שני או בששי הרג את הנפש, ומה הדין באמרו נגמר דינו, וכיוצא בזה בקנס?	אין חילוק בין הקדימו לאחרו, בהרג את הנפש ובקנס שעדין לא חייבו אותו ממון - הוא והם נהרגים, אבל בנגמר דינו ובקנס שכבר נתחייב ממון - פטורים, שבשעה שהעידו עליו כבר היה חייב.	מכות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: 1 באו אחרים והזימום באו אחרים והזימום האם נעשים עדים זוממים?	חכמים אומרים אפ' מאה כולם יהרגו, ר' יהודה אומר אינה נהרגת אלא אם יש כת אחת, אבל יש שתים אפ' הראשונה אינה נהרגת {כך פי' הגמרא את המשנה אלא שמסיקה שפי' זה קשה}.	מכות ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: 2 ההיא איתתא דאתאי סהדי ואישתקור אייתי סהדי ואישתקור אזלה אייתי סהדי אחריני דלא אישתקור, האם ניתן להאמין להם ומדוע?	"ר&quot;ל אמר הוחזקה זו בשקרנות, אפי' לרבנן שבאו אחרים והזימום אחרים והזימום כולם יהרגו, כאן שהיא מהדרת אחרי העדים חישינן.<p dir=""rtl"">ר' אלעזר ור' יוחנן אמרו אם הוא הוחזקה כל ישראל מי הוחזקו, אפ' לר' יהודה שאמר אינה נהרגת אלא כת ראשונה בלבד דלא יתכן שכולם היו עם העדים האלו, כאן יתכן שבאמת הם ראו והראשונים לא.</p>"	מכות ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: 3 באיזה שלב של קבלת העדות עדים זוממים נהרגים ומנין?	רק משעה שנגמר הדין שנאמר נפש תחת נפש [והצדוקים דורשים מכאן רק אחר שיהרג] אבל דוקא קודם שיהרג שנאמר כאשר זמם לעשות לאחיו ולא כאשר עשה, אף שהיה מקום לעשות ק&quot;ו אין עונשים מן הדין.	מכות ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ה: 4 &quot;על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת&quot; אם מתקיימת העדות בשנים מה החידוש בשלושה (4)?<p dir=""rtl"">ומנין שאפ' מאה דינם כן?</p>"	"ת&quot;ק: להקיש שנים לשלשה מה שלשה מזימים את השנים אף שנים מזימים את השלושה.<p dir=""rtl"">ר' שמעון: מה שנים אינם נהרגים עד שיהיו שניהם זוממים אף בג' עד שיהיו כולם זוממים.</p><p dir=""rtl"">רבי עקיבא: להקל כנ&quot;ל לא נצרך קרא, אלא בא הכתוב להחמיר על השלישי שגם בו עושים דין עדים זוממים.</p><p dir=""rtl"">עוד דרש: מה שנים נמצא אחד קרוב או פסול עדותן בטלה כך ג'.</p><p dir=""rtl"">בכל הנ&quot;ל ה&quot;ה אפ' מאה שנאמר &quot;עדים&quot;.</p>"	מכות ה:		
